ניהול העולם המחשבתי שלנו

מחשבות יש להן כוח עצום ויש שאומרים שהמחשבה "שולטת" על הרגש, אני אישית מעדיף לומר שהמחשבה משפיעה על הרגש. יש כל מיני דרכים לעבוד עם רגשות אך מניסיוני לייצר עולם מחשבות מסודר, מאורגן והרמוני הוא אחד הדברים החשובים.

להרבה מאיתנו יש סוג של בלגאן וחוסר בהירות כיצד לעבוד עם מחשבות, אנחנו צריכים ללמוד איך לנהל את העולם המחשבתי שלנו, כי ניהול העולם המחשבתי ישפיע באופן ישיר על ניהול העולם הרגשי שלנו ומי מאיתנו לא רוצה את היכולת ליצור רגשות נעימים ומיטיבים בחיינו?

אני אוהב מאוד את התפיסה הבודהיסטית בנושא, בודהה אמר שיש דבר ראשון לשים לב למחשבות ולראות מה תוצאת המחשבה כלומר האם היא מובילה לסבל או לעונג? האם היא מיטיבה או פוגעת?

בעצם הרעיון הוא מורכב מזיהוי וחקירה.

 דבר ראשון לזהות שהמחשבה הזו קיימת בנו ואז ממש להתבונן כמו חוקר סקרן ולשאול את עצמינו: תאכלס הלך המחשבה הזו מיטיבה או לא? זה מייצר לי חוויית חיים יותר טובה ויותר הרמונית? או מוביל לחוסר הרמוניה

הקטע הטריקי הוא שאנחנו לפעמים מתבלבלים וחושבים שמחשבה מסויימת היא טובה לנו למרות שהיא יוצרת לנו סבל, כמו למשל לשפוט אנשים אחרים או לרכל עליהם, זה יכול ליצור עונג מסויים לרגע כי אולי אנחנו מרגישים יותר נעלים מאחרים או לענות על צרכים אחרים אבל במבט על ובטווח הארוך זה יוצר נפרדות, כאב וסבל ומשאיר אותנו במשחק של השוואות. אז הדבר הראשון הוא ללמוד איזו מחשבה מיטיבה ואיזו מחשבה אינה מיטיבה, וזה משהו שעם הזמן נשתכלל בו ונהיה יותר מיומנים בו.

הקטע הטריקי השני הוא שיש בנו פעמים רבות גם משהו שמתנגד למחשבה שנתפסית כשלילית ואז מתחילים להתנגד לה ולשנוא ולהיות נגדה, כל מיני משפטים כמו: "די! אני לא רוצה את המחשבה הזו יותר! למה אני מתנהג כך? למה? למה? תפסיק עם זה כבר" וכדומה.

לשים לב שגם ההתנגדות הזו היא סוג של מחשבה והיא האמת לכשלעצמה גם לא מיטיבה, הרעיון הוא לדעת להגיע למקום של ראייה בהירה ללא התנגדות של המחשבות, ממקום סקרני ולא שיפוטי ואז לדעת לשחרר את המחשבות.

אז איך ניתן לשחרר את המחשבות הלא מיטיבות?

ההבנה וראייה ברורה שזה לא מיטיב, וממש להגיד לעצמינו היי הדבר הזה לא מיטיב ואני משחרר את זה.הרבה פעמים עוזר להביא מחשבות אחרות שתרצו לאמץ, כך שמחליפים מחשבה אחת באחרת.

במקום לשפוט מישהו שעלה להופעה מול כולם ולחפש למה הוא מעפאן וגרוענוכל להתבונן ולראות שהשיפוט הזה מכווץ אותנו, מפריד אותנו וגורם לתחושה לא נעימה. ואז נוכל לבחור בדרך אחרת של מחשבה, אולי של פירגון, של לחפש את היופי של מה שהוא עושה ונוכל להבחין שהדרך הזו מרחיבה אותנו וגורם לתחושת חיבור והרמוניה.

כל מה שרשמתי זה רעיון, והחיים יותר מורכבים ממה שאני רושם אך כקונספט אני חושב שזה חשוב מאין כמותו לנהל את העולם המחשבתי שלנו, לזנוח ולשחרר את מה שלא מיטיב ולטפח את מה שמיטיב.